הכרעת דין בתיק ת"פ 17905-01-11 - פסקדין

לאור הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כדלקמן:

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניסיון תקיפה סתם, עבירה לפי סעיפים 379+ 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"ב, 20/11/2011 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשם יליד 1948, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע בעבירות איומים וניסיון תקיפה סתם, כתב האישום מגולל את קרות האירוע, במהלכם הנאשם השתולל בביתו, השליך על בנו כוס מזכוכית, התנפל עליו ודחף אותו ואמר לבנו כי "יזיין אותו" ובהמשך המשיך להסתובב בבית ולהשליך חפצים שונים תוך כדי שהוא ממשיך את איומיו.

בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית שמצאה אותו כשיר, מאידך היא מצאה כי מדובר בנאשם אשר ממשיך להתגורר באותה דירה עם ילדיו וגרושתו, כך נמסר וכך רשום בחוות הדעת  הפסיכיאטרית. כמו כן, הפסיכיאטר המחוזי מצא כי מדובר במי שלו סף גירוי נמוך ונראה כי מטיל את האשמה על גרושתו שמסיתה את הילדים נגדו ועל בנו שהוא זה שהחל לקלל אותו.

כאמור, כיום הודה הנאשם בפני בית המשפט, לטעמנו מדובר במקרה שרף הענישה הראוי בו הוא עבודות שירות לתקופה קצרה, וענישה צופה פני עתיד, לאור העובדה כי ייתכן והנאשם עוד מתגורר עם גרושתו וילדיו לא נבקש קנס או פיצוי, אנחנו כן נבקש ששירות המבחן יבחן את המקרה הזה, על פניו מדובר במשפחה שעולים סימני שאלה רבים על דרך התפקוד שלה, לטעמנו יש מקום לקבל חוות דעת שתפרוס את כל התמונה בפני בית המשפט, שתתן תמונת מצב עדכנית לגבי היחסים כיום בין הנאשם לשאר בני משפחתו.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

זה אחד התיקים ששוברים את ליבי. מדובר באדם נטוש שהבנתי ממנו כי הוא מתגורר ברחוב, אין לו אפילו כסף להגיע לפה, הוא אמר לי שהיום הלך מספר קילומטרים כדי להגיע לבית המשפט. הוא ישן בתחנות אוטובוס. הוא נודה ממשפחתו. מדובר באדם בן 62, גרוש, אכן יש לו 2 ילדים, הוא לא עובד תקופה ארוכה והגיע למצב של פת לחם. בעברו יש היסטוריה משפחתית. אביו התאבד, אמו נפטרה, אני מפנה לחוות הדעת הפסיכיאטרית שמספרת את כל ההתדרדרות, גם הכלכלית והוא סובל מדיכאון. אני מפנה למסמך של מרכז בריאות הנפש בראשון לציון, שהוא מטופל תרופתית ואין לו תמיכה בבית, הוא במצב לא פשוט. מדובר באדם ללא עבר, מדובר באדם שהאירוע המיוחס לו הוא מיום 10/12/10 שאנחנו כבר שנה אחריו. בתיק זה הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. הוא מוסר לי שהוא לא בקשר עם משפחתו, אין לו כל תמיכה משפחתית, אפשר להתרשם מכך מהמסמך שהצגתי לבית המשפט. הוא במצב ממש קשה, משפחתו הפנתה לו עורף, הוא לא רצוי בקרבתם, הדבר עולה גם מחווה"ד, הוא במצב פיזי קשה מאוד, הוא טוען שיש לו בעיות לב, מחלת עור, שהוא פשוט עייף, רצונו לסיים את ההליך הזה, מדובר בעבירת איומים וניסיון תקיפה, אני מתנגדת לשליחתו לתסקיר, אני לא חושבת שזה המקרה הראוי, אין לו קשר עם משפחתו, ניסיון התקיפה הוא כלפי בנו, העבירות הן מהרף הנמוך, לכן אני חושבת ששירות המבחן פה לא יועיל. אני מתנגדת לשליחתו לממונה על עבודות השירות, כי זה לא אדם שיעבור את חווה"ד של הממונה, לא פיזית, הוא תשוש ועייף ובקושי מצליח לעמוד על רגליו, בית המשפט יכול להתרשם מכך. שנה אחרי האירוע אני חושבת שאפשר לסיים במאסר על תנאי, שתרשם התחייבותו שהוא לא רוצה קשר ועניין עם משפחתו, ואני חושבת שאפשר לסיים את התיק הזה היום.

הנאשם:

אני חולה לב, יש לי מחלת עור, (מראה את מרפקיו), יש לי בעיות בקיבה, אני מבקש לסיים את הדיון. אני מבטיח לא להיות בקשר עם המשפחה. אין לי כח יותר להגיע לפה.

<#7#>

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודייתו במיוחס לו בכתב האישום בעבירות של איומים וניסיון תקיפה סתם.  לפי עובדות כתב האישום, הנאשם והמתלוננת גרושים ולהם בן בשם רומן, והם מתגוררים בבית בראשון לציון. בתאריך10.12.10 בעקבות ויכוח, הנאשם השליך על רומן כוס זכוכית, שהתנפצה על הרצפה בזכות כך שרומן הצליח להתחמק, ובהמשך, התנפל עליו, דחף אותו וקילל אותו. באותן נסיבות, הנאשם השליך חפצים שונים תוך שהוא צועק ומאיים.